הריחוק החברתי והסגרים שהוטלו עם התפרצות מגפת הקורונה פגעו במיוחד באנשים הזקנים, אשר רבים מהם סבלו ממצוקה נפשית קשה, מבדידות ומדיכאון. בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ועם מספר רשויות, יזמה התוכנית לתואר שני בדרמה תרפיה פרויקט תמיכה טלפונית באנשים זקנים בקהילה. במסגרת הפרויקט צוותו סטודנטים משנה ב' ו-ג' אל אנשים זקנים שהתגוררו בבתיהם וסבלו מבדידות. הסטודנטים עברו השתלמות מקוונת בנושא דרמה תרפיה בזיקנה ולאחר מכן הם קיימו מפגשים טלפוניים עם האנשים הזקנים במשך פעמיים בשבוע לאורך 15 שבועות. המפגשים שילבו שיח וורבלי והתערבויות יצירתיות מתחום הדרמה תרפיה, שהתבססו על דמיון, תנועה, משחקי תפקידים, יצירת סיפורים ועוד. התהליך לווה לכל אורכו בהדרכה קבוצתית. בסיום הפרויקט ערכנו מחקר בשיתוף  עם ד"ר שושי קיסרי מביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה. המחקר בחן את חווית ההשתתפות בפרויקט והשפעתו, משלוש נקודות מבט: של המשתתפים הזקנים, של הסטודנטים וכן של העובדים הסוציאליים בקהילה, ששימשו אנשי קשר, והמשיכו ללוות את המשתתפים הזקנים גם לאחר שהפרויקט הסתיים. ממצאים ראשוניים של המחקר מלמדים על תרומה כפולה, הן למשתתפים הזקנים והן לסטודנטים המטפלים לעתיד.