בעולם המערבי, אנו נוטים לחשוב על גופנו כישות נפרדת ישנה נטייה ליצור ידע על בסיס מה שאנו רואים, היוצר ניתוק והפרדה בין הגוף לבין הנפש (Springgay, 2005). פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים העוסקים בתחום הפסיכותרפיה, מרבים לטעון שפסיכותרפיה יעילה דורשת משהו מעבר להסברים הקוגניטיביים ולדיווחים של הפרט בנוגע, לאירועים חיצוניים.

המודעות לנוכחות הגופנית  בחיי אדם ובמרחב הטיפולי והחינוכי הינה חשובה. הנוכחות הגופנית יוצרת מגע באופן בלתי-אמצעי בעולמו הלא-מודע של המטופל והמטפל, מורה תלמיד. המרחב הטיפולי, הלימודי הופך להיות מורכב יותר מכיוון שהנוכחות הגופנית מכניסה ממדים חדשים לתוך החוויות הסובייקטיביות. המפגש במרחב הטיפולי והחינוכי משפיע על מרקם העור, טמפרטורת הגוף טונוס השרירים הנעים באופן לא רצוני, המביעים האופן לא מודע את מהווי הנפש ותחושות לא מודעות.

לאחרונה חודרת מודעות המטפלים ואנשי החינוך לחשיבות ההכרה ב'גוף'.  אחד מהאתגרים של המטפל הוא להכיר, לחוש, להבין להרגיש וליצור אפשרויות חדשות לשפה הבלתי מילולית (הגוף). לידע הגלום בגוף המספר סיפור רגשי ומעשי עבור המטפל ועבור המטופל. פיתוח מודעות לתקשורת לא מילולית ושפת גוף חושית, או הכרת גוף (Villadsen, Allain, Bell, & Hingley-Jones, 2012), מרחיבה את פוטנציאל הידע  של המטפל והאפשרויות הנוספות לסייע ולהרחיב את הטיפול גם בהתמקדות בתקשורת הבלתי מילולית.

כמו כן סביבת ההוראה, למידה וחינוך בהשכלה הגבוהה מאופיינת במטלות, הסתגלות עבור הסטודנטים המביעים לחצים ומתחים רבים, המתווספים לחייהם. שילוב השימוש בגישות התבוננות מגוונות המשלבות הקשבה לגוף, יצירת ידע מתוך תחושות הגוף מחד או השקטת הרעשים , מאפשרים למידה משמעותית מחד ועיבוד תהליכים רגשיים מאידך. 

בשנים האחרונות פיתחתי פדגוגיה פרקטית המשתמשת בגישת ההתמקדות – מיקוד בתחושת הגוף על-פי התיאוריה שפיתח פרופ' יוג'ין ג'נדלין מאוניברסיטת שיקגו. זו פרקטיקה המאפשרת לחקור עולמות חדשים ומשמשת מטפלים. פרקטיקה המאפשרת  בסיס להקשבה אחרת בבסיסה, ההתמקדות קשורה ליצירת מגע עם תחושה עמוקה המאפשרת מציאת משמעויות חדשות. פיתחתי התאמה לפרקטיקה ההתמקדות באקדמיה בשני מרחבים: התמקדות כפרקטיקה בה הסטודנט מתמקד בתחושת גוף המייצר ידע ולקידום תפיסה פרופסיונלית ואינטליגנציה רגשית של סטודנטים בעבודה סוציאלית. בנוסף הגישה הותאמה כפרקטיקת התמקדות בהנחיית סמינר מחקר לתלמידי תואר שני בחינוך. הממצאים הצביעו כי השימוש בפרקטיקה התמקדות שהותאמה להנחיית סמינר סייעה לסטודנטים במעבר מהיר ממצבים מלחיצים, אותם הם חווים לעתים קרובות בסמינר מחקר, למצבים חיוביים, הפחתת לחצים והתמקדות מהירה בכתיבת הסמינר (המאמר בקריאה). בהמשך הרחבתי את השימוש בקשיבות לגוף באמצעות פדגוגית תנועת הגוף וקשיבות עם סטודנטים בתואר שני בעבודה סוציאלית אשר נמצא כתורם לרווחה אישית, וקידום תפיסה פרופסיונלית.

תחומי המחקר העוסקים בהתערבות בכלים של קשיבות התבוננות התרחבו בתוך מחקריי לעולמות של חקר השפעת המדיטציה במרחבים הטיפוליים והחינוכיים באוכלוסיות ייחודיות (עמיתים מניסיון בי-פולר, סכיזופרניה). ובנוסף במחקרים העוסקים בשימוש בכלים וזיהוי השפעתם בהקשרים  תרבותיים על על רווחה אישית, אינטליגנציה רגשית וחמלה.