top of page

ציורים משותפים במרחבי הערכה וטיפול
ד"ר תמי גברון ופרופ' שרון שניר

אחת מאיכויותיה המרכזיות של האמנות בטיפול באמנות, היא יכולתה המופלאה לבטא היבטים מתוך עולמו הפנימי של היוצר. איכות זו תורמת לשימוש באמנות כדרך לחקירה עצמית של המטופל, וככלי הערכה בעזרתו מתבונן המטפל על תהליכי שינוי והתפתחות בטיפול. טכניקה נפוצה בה נעשה שימוש בטיפול באמנות לצורך הערכה הינה טכניקת הציור המשותף, בה שני מציירים חולקים יחד דף אחד להכנת ציור. לתחום הטיפול באמצעות אומנות חזותית ניסיון עשיר של שימוש במשימת הציור המשותף לשם בחינת מערכות יחסים משפחתיות, בקרב אחים,  בין הורים לילדים, בין בני זוג, חברים וכן בעבודת מטפל ומטופל יחד, או בין מטופלים המציירים יחד על דף משותף. כמו בתחומים אחרים בטיפול אומנות, גם בתהליכי הערכה המתקיימים בעזרת ציורים משותפים ישנו פער גדול בין בידע הקיים בקרב קלינאים, לבין התיעוד והבחינה המחקרית של ההנחות בבסיס השימוש בטכניקה.
 

ד"ר תמי גברון פיתחה כלי טיפול והערכה המכונה The Joint Painting Procedure  (JPP) הנמצא בשימוש קליני ומחקרי מאז 2010, וכולל תהליך של ציור משותף של ההורה והילד על אותו הדף בצבעי גואש. התהליך מורכב מחמישה שלבים מובנים המתפתחים מציור אישי לצידו של האחר, דרך יצירת מסגרת ושביל לעבר שטח השותף השני, ופעולת ציור משותפת בשלב האחרון. תהליך הציור המשותף המיועד להורים וילדים בגילאי 5-12, מאפשר בדיקה של היבטים אימפליסיטיים ביחסים, מתוך התבוננות בתהליך היצירתי, ומתוך ניתוח הציור המשותף, באמצעות מדריך ניתוח. כלי הציור המשותף התגבש מתוך שילוב של תיאוריות ומחקרים על טיפול הורה-ילד, מתוך עקרונות הטיפול באמצעות אמנות ומתוך עקרונות הטיפול הדיאדי באמצעות אומנות בגישת חיפה (הראל קפלן ואבימאיר-פת, 2010: קפלן, 2020). הציור המשותף מבוסס על התיאוריה ההתיחסותית מאחר והוא בודק את הקשר בין ההורה לילד מתוך ההקשר (הקונטקסט) של היחסים. במהלך השנים הועבר הכלי למאות דיאדות במסגרות קליניות שונות בארץ ובעולם. החל מ- 2013 הכלי נמצא בשימוש מחקרי, בתחילה דרך מחקר הדוקטורט של ד"ר תמי גברון ובהמשך, לאורך השנים האחרונות, הכלי נחקר עם אוכלוסיות שונות כגון אימהות ומתבגרים עם מגבלה שכלית התפתחותית, אבות ומתבגרות, ילדי פליטים והוריהם, אימהות וילדים במרכזים טיפוליים. השימוש נמצא יעיל גם ככלי הערכה (שנמצא מהיימן ותקף), וגם ככלי התערבות קלינית. בעבודתה הקלינית כמטפלת וכמדריכה, ד"ר תמי גברון רואה את תהליך הציור המשותף כמאפשר מרחב ייחודי יצירתי ולא מילולי שמתהווה ומתפתח בין ההורים לילדים. 

 

פרופ' שרון שניר חקרה בעבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' הדס וייסמן מאוניברסיטת חיפה, ציורים משותפים של בני זוג, תוך תיעוד התופעות הציוריות המספרות על הקשר הזוגי, וניסיון לבחון על מה מספרות אותן תופעות ציוריות. בהמשך השנים היא ליוותה סטודנטיות וחברה לחוקרות נוספות שבחנו את משמעותם של ציורים משותפים בהקשרים נוספים. כיום היא מפתחת יחד עם ד"ר שרון אגוזי מהמכללה האקדמית תל חי כלי להערכה של יחסי קירבה ומרחק בציורים משותפים. 
 

Picture3.png
Picture2.png

מאמרים ופרקים שפרסמנו בנושא

גברון, ת. (2010). טיפול והערכה דיאדית באמצעות ציור. בתוך: י הראל, ח. קפלן, ור. אבימאיר- פת (עורכות). טיפול הורה- ילד תיאוריה ומעשה. הוצאת החוג לפסיכולוגיה. אוניברסיטת חיפה. עמ' 391-415. 


גברון, ת. (2015). הציור המשותף-הערכת יחסי הורה-ילד באמצעות ציור. בתוך: ברגר, ר (עורך). להתבונן ביצירה-לראות את הנפש. הוצאת אח. עמ' 170-199.


גברון, ת. (2020). תהליכי הכרה הדדית בטיפול דיאדי באמצעות אמנות. בתוך: ח. קפלן (עורכת). הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול. הוצאת פרדס.


שניר, ש. וחזות, ת. (2013). "לראות את הקשר": השתקפות דפוסים זוגיים באמצעות ציור משותף. שיחות, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך כ"ז, חוב' 3, 290-296.


Gavron, T. (2013). Meeting on Common Ground: Assessing Parent-Child Relationships through the Joint Painting Procedure. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 30 (1), 12-19. https://doi.org/10.1080/07421656.2013.757508


Gavron, T., & Mayseless, O. (2015). Joint Painting Procedure to Assess Implicit Aspects of the Mother–Child Relationship in Middle Childhood. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 32(2) 1-6. https://doi.org/10.1080/07421656.2015.1028007


Gavron, T. (2017). The Joint Painting Procedure: Clinical implications. ATOL: Art Therapy OnLine, 8(1),1-14. 


Gavron, T. & Mayseless, O. (2018) Creating Art Together as a Transformative Process in Parent-Child relationship; the Therapeutic Aspects of the Joint Painting Procedure. Front. Psychol. 9, 2154. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.02154


Gavron, T. & Mayseless, O. (2020). Implicit Aspects of Relationships as Predictors of Adjustment in Middle Childhood; Mutual Recognition and Role Confusion. Journal of Child and Family Studies, 30(2), 575-589. https://doi.org/10.1007/s10826-020-01888-x


Gavron, T. (2019). The Joint Painting Procedure -The Manual. Emily Sagol Research Center. University of Haifa.


Snir, S., & Wiseman, H. (2010), Attachment in Romantic Couples and Perceptions of a Joint Drawing Session, The Family Journal, 18(2), 116-126. https://doi.org/10.1177/1066480710364318


Snir, S., & Hazut, T. (2012). Observing the relationship: Couple patterns reflected in joint paintings. The Arts in Psychotherapy 39, 11-18 https://doi.org/10.1016/j.aip.2011.10.001


Snir, S., & Wiseman, H. (2013). Relationship patterns of connectedness and individuality in couples as expressed in the couple joint drawing method. The Arts in Psychotherapy, 40(5), 501-508. https://doi.org/10.1016/j.aip.2013.07.005


Snir, S., & Wiseman, H. (2015). Joint drawing interpersonal recall in insecurely attached couples. The Arts in Psychotherapy, 44, 11-18.‏ https://doi.org/10.1016/j.aip.2014.12.001


Snir, S & Wiseman, H. (2016). Couples' joint drawing patterns: Associations with self-report measures of interpersonal patterns and attachment styles. The Arts in Psychotherapy, 48, 28-37. https://doi.org/10.1016/j.aip.2015.12.006


Snir, S., Gavron, T., Maor, Y., Haim, N. & Sharabany, R. (2020). Friends’ Closeness and Intimacy From Adolescence to Adulthood: Art Captures Implicit Relational Representations in Joint Drawing: A Longitudinal Study. Front. Psychol. 11, 573140. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.573140


Yakovson, E., & Snir, S. (2019). Key Themes and Pictorial Phenomena in the Joint Drawings of 5 to 7-Year-Old Children and Their Mothers (Thèmes clés et phénomènes picturaux dans les dessins conjoints d’enfants de 5 à 7 ans et de leurs mères). Canadian Art Therapy Association Journal, 32(1), 5-17.‏ https://doi.org/10.1080/08322473.2019.1580501

צילום עדכני 2022.jpg

ד"ר תמי גברון

ראש תחום הטיפול באומנות במכללה האקדמית תל-חי​

תחומי עניין: תהליכי יצירה במרחב יחסים, טיפול דיאדי באמצעות אומנות, הדרכה מבוססת אומנות, טיפול באומנות קהילתי-חברתי.​

tamigavron@gmil.com

תמונה שרון שניר.jpg

פרופ' שרון שניר

מרצה בסגל התכנית לטיפול באמצעות אומנות במכללה האקדמית תל חי.

תחומי עניין: טיפול באמנות במערכת החינוך, פיתוח כלי מחקר לחקר תהליכים בטיפול באמנות, חקר תיאורית משולש היחסים בטיפול באומנות, תגובות לתהליכי יצירה, ציורים משותפים.

sharonsnir@gmail.com

bottom of page