ו. עידוד יזמות ומחקר ככלים לקידום חוסן

?מה עוזר לזקוף קומה במתי"א שלכן 
 

במליאה האחרונה שלנו יחד שיתפנו בפרויקטים וברעיונות ייחודיים המתקיימים במתי"אות השונים, ומסייעים לגיבוש הזהות המקצועית ולתחושת ערך ושייכות: תמר סיפרה על שיתופי פעולה מפתיעים וייחודיים בין מטפלות בבית ספרה לבין אנשי צוות ממקצועות אחרים, כמו למשל סטודיו פתוח שמעבירות המטפלת באומנות עם המורה לאנגלית. ליאת סיפרה על השתלמות הכוללת פגישות זום לכל הצוות, בהן מציגים המטפלים רעיונות ופעילויות מפרי יוזמתם. היא סיפרה גם על ההשתלמויות שהתקיימו במתי"א סביב עבודה עם הורים, ועל מודל העבודה שהם מפתחים בנושא זה. נעה סיפרה על שעות שקיבלה מן המנהלת, בהן היא פוגשת צוותים חינוכיים, לצורך עיבוד חוויתם מעבודה עם תלמידים לא מדברים בספקטרום האוטיסטי. הפגשים, סיפרה נעה, מסייעים להעצמת הצוות ולתמיכה בו. נתי סיפרה על עבודה עם ההורים במתי"א שלה, שמקשה על אחדות מן המטפלות ועבור אחרות היא תורמת וחשובה. נתי סיפרה גם על תהליך קליטת מטפלות חדשות בתחילת השנה, על מפגש שמלווה בעבודה יצירתית ומתנה קטנה, וכן על ערב למידה לכל עשרות המטפלות במתי"א, שלעיתים גם מתפתח בהמשך לקורס מלא. שירלי סיפרה שנתנה השתלמות לסייעות, ללמידה מעמיקה יותר של נושאים הקשורים בתפקידן במערכת. היא מתרשמת כי ההשתלמות הרחיבה משהו בעולמן של המשתתפות בהשתלמות, ושתפה בהבנתה שכמטפלת באומנות, יש ביכולתה העניק ידע משמעותי וכלים לעבודה, ולא רק לסייעות, כלומר, שקיים מגוון רחב של אפשרויות לחיבורים ותרומה של מטפלות במערכת החינוך . אמאני העלתה את הנושא של השמעת קול – של ביטוי עמצנו והסברת תפקידנו במערכת. היא סיפרה על חיבורים שלה עם אנשי צוות ממקצועות אחרים, ועל הנגשת המידע על טיפול באמצעות אומנויות דרך הצגה, כלומר באמצעות האמנות עצמה. לתפיסת אמאני הדבר חסך עבור הצוות כולו חיכוכים ואי הבנות במהלך המשך השנה. יפעת סיפרה על פורום מטפלים, בו כל מטפל מקבל בתורו במה להצגת פרויקט ייחודי שיזם. הדבר משפר את תחושת השייכות של המטפלים והמטפלות למתי"א ומגביר את תחושת התמיכה בקרבם. אחרונה, סיפרה טל סיפרה על השתלמות שהיא נותנת במתי"א בנושא
עבודה עם ילדים על הקשת האוטיסטית. 
 

?איזה פרויקט תרצו לעשות כשתחזרו משלומי
 

בעקבות הדיונים שלנו על קשיים ואפשרויות בעבודת המטפל.ת במערכת החינוך, נערך כעת סבב קצר, בו כל אחת התבקשה להגות ולהציג רעיון לפרוייקט אותו תרצה לקדם במתי"א שלה. מספר נושאים חזרו על עצמם: ארגון והבניית תהליך קליטת המטפלות החדשות, גיבוש הסקטור במתי"א לצורך הגברת תחושת השייכות לקבוצה, למקצוע ולתפקיד, יצירת השתלמויות ייחודיות לעבודה עם אוכלוסייה מסוימת, בעלת צרכים ייחודיים, קידום שיתופי פעולה עם חברי צוות ,ממקצועות אחרים, חשיבה ופעולה בכיוון של עבודה עם הורי המטופלים 

 

סנגור על המקצוע שלנו והסברתו בצוותים הרב-מקצועיים, עידוד שיתופי פעולה ומידע בין מתי"אות, יצירת פורומים בהם מטפלות יוכלו לחלוק מידע, מתן במה לתיאורי מקרה שנאספים, קידום הדרכה מבוססות אומנויות, הקמת סטודיו פתוח עבור צוותים חינוכיים, הגישור לפחתת התחרות בתוך צוותים במסגרות החינוך, ומתן הדרכות ממוקדות אוכלוסייה. על מנת להפוך את ההצעות למעשיות וליצור קבוצות שאולי ישמשו לתמיכה בעתיד התחלקנו לשלוש קבוצות בהתאם לתחומי העניין שלנו או הסימפטיה ההדדית, ובכל קבוצה הוקדש זמן לתכנון המימוש כל נושא שעלה במציאות - בחזרה לבית הספר או למתי"א. כל אחת ישבה לבסוף, וכתבה את הפרויקט אותו תרצה לקדם במציאות – בשנה שתבוא.

היה לנו כיף ביחד, וגם קצת מחשבות על מה עוד היינו רוצות
 

בסיכום ההשתלמות שיתפנו בתחושה הטובה שעלתה והתחזקה במהלכה, בהתרגשות למצוא קולגות, חברות חדשות
שאוהבות כמונו בדיוק את העבודה שלהן, שרואות את הערך והמשמעות של טיפול באמצעות אמנויות עבור המטופלים וגם הן כמונו שותפות לחוויות ולקשיים. חלקנו סיפרו על התמלאות, על רוח גבית שניתנה, על תקווה מעצם התרחשות המפגש והעלאת האפשרויות במסגרתו, על התרוממות רוח והדהוד בין אישי מרגש שהורגש. אחרות הודו למנחות ולעמיתות האחרות על השותפות שנוצרה, על התחושה שאפשר לקדם שינוי ואשר היה בה משהו מדבק. עדינה אמרה שהמפגש, ההקשבה וכתיבת הפרויקטים חדדה עבורה את הידיעה שעבודתה חשובה ומוערכת. היא לא רואה עצמה ככח המניע של פרוייקט, אבל בהחלט מרגישה שתוכל לשלב ידיים עם צוותים בבתי הספר ובמתי"א על מנת ליצור שינוי מיטיב עבור כולם. יפעת סיפרה כמה נעים היה לה להיות יחד באווירה של הקשבה והכלה מלאה, מתוך הידיעה שאנחנו נלחמות על אותם הדברים. "כאן לא צריך להילחם, אלא רק להקשיב." "אני לא יודעת מה ישתנה" המשיכה יפעת, " אבל אני יודעת שזה אפשרי... אני יוצאת עם מרחב של נשימה יותר קלה, ואני מקווה שתלווה אותי עוד להרבה זמן." אמאני סיפרה שההשתלמות סייעה לה לבדוק מה היא רוצה, מה חשוב לה, מה היא יכולה לעשות ב"עת הסערה." כשהכל מורכב ומסובך בעבודה ובחיים. היא הזכירה לכולנו שגם אם אנחנו מרגישות כמו בורג קטן במערכת, הבורג עצמו הוא זה שמאפשר למערכת להתקיים ולפעול: "הכל יתפרק אם יזיזו משם את הבורג הקטן." נתי חשה שבמהלך ההשתלמות נוצר ושמע קול משותף של כולנו . שירלי, שהצליחה להצטרף להשתלמות רק ברגע האחרון כשמשתתפת אחרת נאלצה לבטל את השתתפותה, סיפרה שהיא יוצאת מכאן עם הנעה לעשייה, עם תחושת משמעות, ו"המון רעיונות שמתרוצצים לה "בראש.